החלטה בתיק רע"א 4290/12

1.            מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים למנות את משיב 3 למפרק הזמני של המבקשת (החלטות מיום 24.4.42012, 6.5.2012 ו-23.5.2012; פר"ק 37840-04-12, כב' השופט ד' מינץ).

העובדות הנצרכות לעניין

2.            המבקשת (להלן: העמותה) הוקמה בשנת 1998. מטרותיה הרשומות, כפי שנקבעו בתקנון המתוקן מאוקטובר 2008, הן לקיים "רשת הומניטארית בתחומי הרווחה וחינוך לנזקקים". נגד העמותה מתנהלת, מאז ראשית שנה זו, חקירה משטרתית בחשד לביצוע עבירות מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ופעולות שלא בהתאם למטרות העמותה תוך הטעיית תורמים. במסגרת החקירה הוקפאו נכסי העמותה וחשבונות הבנק שלה, וכן נעצר מר ישראל, שהינו יו"ר העמותה ואחד משני מורשי החתימה בה. לאחר מכן שוחרר ישראל למעצר בית למשך 30 יום, ונאסרו עליו למשך 90 יום הכניסה למשרדי העמותה ויצירת קשר עם מי מעובדיה.

           לנוכח כל זאת, ביום 15.4.2012 ביטל משיב 1 (להלן: הרשם) את אישור הניהול התקין לשנת 2012 שניתן לעמותה. בהמשך לכך, ביום 24.4.2012 פנה הרשם לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לפירוק העמותה לפי שתי עילות שנקבעו בחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות): פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה - לפי סעיף 49(1) לחוק, ומן הצדק והיושר לפרק את העמותה - לפי סעיף 49(5) לחוק. יחד עם בקשת הפירוק הוגשה בקשה דחופה למינוי מפרק זמני מפעיל, במעמד צד אחד. זאת מן הטעם שהעמותה אינה יכולה להמשיך ולפעול לקידום מטרותיה, ויש למנות מפרק זמני אשר יבחן את אפשרות הפעלת העמותה ושימוש נכון בכספים הרבים שנתרמים לזכותה מדי שנה. הרשם ציין בבקשתו כי לא שלח לעמותה מכתב התראה, וזאת על אף שהוא נדרש לעשות כן קודם שיגיש את בקשת הפירוק - על פי סעיף 50(ב) לחוק העמותות. הסיבה לכך היא שבנסיבות העניין, לדעת הרשם, אין לעמותה אפשרות לתקן את הליקויים שנתגלו - בשל חומרתם, העובדה שבעל התפקיד העיקרי בעמותה ואחד משני מורשי החתימה בה (מר ישראל) אינו רשאי לפעול בעמותה, והעובדה שכל נכסי העמותה הוקפאו.

           בו ביום ניתן צו במעמד צד אחד הממנה למפרק זמני את משיב 3 (להלן: המפרק הזמני). צו המינוי הפורמאלי נחתם ביום 29.4.2012.

           העמותה הגישה בקשה לביטול ההחלטה על מינוי המפרק הזמני במעמד צד אחד, ולקביעת מועד לדיון במעמד שני הצדדים. נטען כי לא היה מקום למינוי משום שלא נשלח מכתב התראה, בסתירה לסעיף 50(ב) לחוק העמותות. בנוסף נטען כי אין בסיס עובדתי לבקשת הפירוק, ולא התקיימו העילות שנקבעו בפסיקה לשם מינוי מפרק זמני. כן נטען שעל פי תקנה 367(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א), יש לקיים את הדיון בתוך 14 יום, אלא אם ידחה זאת בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. ביום 3.5.2012 נקבע כי הדיון בבקשת העמותה יתקיים ביום 21.5.2012, משום שיומנו של בית המשפט איננו מאפשר מועד מוקדם יותר. סופו של דבר התקיים הדיון ביום 17.5.2012, לאחר שהוגש דו"ח פעולות ראשון מטעם המפרק הזמני.

           ביום 23.5.2012 ניתנה החלטת בית המשפט בעניין המפרק הזמני. במישור העקרוני צוין כי על בית המשפט להשתכנע שישנן ראיות לכאורה למתן הסעד העיקרי, היינו פירוק העמותה, ושישנו הכרח להפקיע באופן מיידי את סמכויות ניהול העמותה מידי מנהליה. מכתבו של ראש צוות החקירה המשטרתי מיום 22.4.2012, ודו"ח הבדיקה שהוכן על ידי רואה חשבון מיום 23.4.2012 (לבקשת רשות התאגידים) - מלמדים על ראיות לכאורה לכך שפעולות העמותה אינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוק או עם מטרותיה, ולכך שנתוני הדוחות הכספיים אינם תואמים את מצבה האמיתי של העמותה. באשר לאי-משלוח מכתב ההתראה, הוסבר כי תפקידו של המפרק הזמני הוא בעיקר למנוע את המשך הפעילות הבלתי חוקית, וניתן - במצבים נדירים - למנותו אף קודם שנשלח מכתב התראה. במקרה דנא קיים חשש ממשי, שאלמלא המינוי הזמני - לא תוכל העמותה להמשיך לתפקד. זאת משום שכספי העמותה מוקפאים, תקצוב מטעם המדינה איננו מועבר, והעמותה מתנהלת "מכוח האינרציה" לאחר שמר ישראל הורחק מכל פעילות בה. לנוכח כל זאת נקבע כי צו מינוי המפרק הזמני ייוותר על כנו. כן נקבע שעל עובדי העמותה, מנהליה ועורכי הדין שלה למסור למפרק הזמני כל מידע ו/או מסמך שיידרש על ידו.

טענות הצדדים

3.            במסגרת בקשת רשות הערעור שבפנינו מדגישה העמותה כי דרישת ההתראה לפי סעיף 50(ב) לחוק העמותות היא גורפת. מינוי מפרק זמני הינו "סמכות נלווית" לסמכות בית המשפט למנות מפרק קבוע, ומשלא עמד הרשם בתנאי המקדמי למינוי מפרק קבוע (דהיינו, משלא שלח מכתב התראה) - אף לא ניתן למנות מפרק זמני. כן נטען שמוטב היה לנקוט אמצעים חלופיים ומדתיים (למשל מינוי חוקר מטעם הרשם). בנוסף טוענת העמותה שאין ממש בעילות הפירוק עליהן הצביע הרשם: העמותה סיפקה הסברים "ברורים ופשוטים" לכל מעשיה, שבוצעו לפי כל כללי המנהל התקין. טענה נוספת היא ששגה בית המשפט קמא כאשר הורה לעו"ד בוגט, בא כוח העמותה בהליך שלפנינו, למסור למפרק הזמני כל מידע שיש בידו. זאת משום שעו"ד בוגט איננו צד להליך, ואין מקום להורות לו למסור מידע הקשור לעמותה משום שהוא חוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח.

           הרשם טען בפנינו כי יש ראיות לכאורה לקיומה של עילת פירוק: העמותה הציגה נפח פעילות גדול משמעותית מזה שהיא מקיימת בפועל, ביצעה עסקים נרחבים בניגוד למטרותיה, והציגה דו"חות כספיים בצורה מטעה. באשר למינוי מפרק זמני בלא מכתב התראה, עמדת הרשם היא כי במקרה דנא מתן ההתראה הינו חסר נפקות, וזאת לנוכח היקף הליקויים ומהותם; היותו של יו"ר העמותה וחבר הועד חשוד מרכזי, המורחק מכל פעילות בעמותה; היעדר מוסדות מתפקדים כדין; והקפאת נכסי העמותה. טעם נוסף הוא שמכתב התראה איננו נדרש כאשר עילת הפירוק היא לפי סעיף 49(3) - המלצת חוקר שנתמנה על ידי הרשם. אמנם בעניינו אין חוקר ממונה, אך מתנהלת נגד העמותה חקירת משטרה, והדברים הם בבחינת קל וחומר. טעם נוסף להעדר הצורך במכתב הינו שהמפרק הזמני שמונה הוא בגדר "מפרק מפעיל", שתפקידו להפעיל את העמותה ולא לחסלה.

           הכונ"ר (הוא המשיב 2) טען בפנינו כי ישנו אינטרס ציבורי בהמשך הפעלת העמותה, אך בה בעת קיימת אצל העמותה בעיית ניהול לנוכח הגירעון שצברה והיעדרותו של מנהל העמותה. עוד נטען שמינוי מפרק זמני היה הכרחי לאור מצבה של העמותה, כפי שזה נגלה מן התלונות שהוגשו למשטרה, ממצאי החקירה עד כה ודו"ח הבדיקה של רואה החשבון ותלונות שהוגשו לרשם.

           המפרק הזמני טען בפנינו כי, במסגרת הדו"ח הראשון שהגיש לבית המשפט המחוזי לאחר מינויו, התגלו ממצאים חמורים באשר לפעילות העמותה. בין היתר התגלה כי הצטבר גרעון כספי גדול, וכי העמותה פועלת ללא ניהול כלשהו. לאחר מינוי המפרק הזמני ובזכות פעילותו - חודש אישור הניהול התקין של העמותה, חודשה ההקצבה החודשית ממשרד החינוך, הותר השימוש בכספים המוקפאים, צומצם הגירעון הכספי ונמשכה פעילות העמותה בענפיה השונים. נסיבות העניין חייבו, אפוא, מינוי מפרק זמני אשר יוכל לשמר את פעילותה עד להכרעה באשר לעתידה. באשר למסירת המידע ע"י עו"ד בוגט, נטען כי המפרק נכנס לנעלי העמותה בכל הנוגע לחיסיון, ועל כן מובן כי אף בא כוחה מחויב למסור לו את המידע.

דיון והכרעה

4.            תחילה יש לעמוד על התשתית הנורמטיבית הנצרכת לענייננו, אשר נדמה שהיא טעונה הבהרה, ולאחר מכן ייבחן יישום הדברים במקרה דנא.

התשתית הנורמטיבית

5.            על מינוי מפרק זמני לעמותה חלות שתי מערכות נורמטיביות. האחת - מקורה בדיני הפירוק. אלה קבועים בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות), ובתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 (להלן: תקנות פירוק החברות). האחרת - מקורה בתקנות סד"א, ובפרט הסעיפים הרלבנטיים לעניין מתן סעד זמני. ראשית יובהר טיבה של אחת משתי המערכות כשלעצמה, ולאחר מכן ייבחן היחס ביניהן.

6.            מינוי מפרק זמני לעמותה איננו מוסדר ישירות בחוק העמותות, אלא באופן עקיף: סעיף 54 לחוק העמותות מפנה אל הוראות הפירוק שקבועות בפקודת החברות ובתקנות פירוק החברות. בסעיף 300(ב) לפקודת החברות נקבע שבית המשפט רשאי למנות מפרק זמני "לאחר שהוגשה בקשת הפירוק ולפני שניתן צו פירוק". יוצא שבכדי למנות מפרק זמני לעמותה יש להגיש תחילה לבית המשפט בקשת פירוק, ויחד אתה או מיד לאחריה להגיש בקשה למינוי מפרק זמני. הוראות אלו נקבעו ביחס לחברות, אך הן חלות באותה מידה גם ביחס לעמותות.

           הגשת בקשה לפירוק עמותה, להבדיל ממינוי מפרק זמני לעמותה, מוסדרת במישרין על ידי חוק העמותות. בסעיף 49 לחוק העמותות מנויות עילות הפירוק, ששתיים מתוכן הן הרלבנטיות למקרה שלפנינו: העמותה מתנהלת בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה (ס"ק 1), או שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה (ס"ק 5). אלו הן העילות שצוינו במקרה דנא על ידי רשם העמותות בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בסעיף 50(ב) לחוק העמותות נקבע כי לא תוגש בקשת פירוק מכוח ס"ק 1, 2 או 5 - הרלבנטיים לענייננו - "אלא לאחר שהתרה הרשם בעמותה בכתב לתקן את המעוות, והעמותה לא עשתה זאת תוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה". דרישת ההתראה נועדה לאפשר לעמותה לדעת על קיומו של מהלך כה גורלי עבורה, ואף לתת לה הזדמנות לתקן את דרכיה בכוחות עצמה, באופן שאולי ייתר את הצורך בהמשך הליכי הפירוק. המחוקק הקצה לעמותה "זמן סביר" על מנת להגיב להתראה. ודוק: אין "זמן תגובה" קבוע ויציב עבור כל המקרים. כל מקרה ונסיבותיו.

           הוראות החוק מלמדות, אפוא, שעל מנת למנות מפרק זמני לעמותה - נדרש תחילה להגיש בקשה לפירוק, ועל מנת להגיש את בקשת הפירוק - נדרש תחילה לשלוח מכתב התראה ולהעניק לעמותה "זמן תגובה" סביר.